#3 אז... מאיפה דה פאק מתחילים?!
- אלמוג גורביץ
- 30 באפר׳ 2020
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 10 במאי 2020
זאת שאלה קשה, כי אין התחלה ברורה. זה בערך כמו לשאול על הבצה והתרנגולת. מה בא קודם? לא ברור, אבל לא ניתן לחפור בזה כי זה מפלפ, אז צריך פשוט להתקדם הלאה בחיים. יש המון החלטות שקשורות אחת בשנייה. אנסה להתחיל מההתחלה (וואו כמה מקורי איך חשבתי על זה). זה פוסט מאד כללי כי על כל מילה שכתבתי יכלתי להאריך בעוד אלפיים עמוד. אז היו סבלניים, לאט לאט נגע בכל הנושאים.
אני מתייחסת לסרט דוקו שיוצא לאקרנים, גם אם רק לסינמטקים ולא לבתי קולנוע הגדולים, כיציאה מסחרית לכל דבר ועניין (מזכירה, התייחסותי ל"הקרנות מסחריות" = הקרנות שסך הכנסותיהן נגזר ממכירת כרטיסים). אז אני קובעת תאריך יציאה רשמי כמו שעושים בסרטים עלילתיים (שנגזר מהתאריך הראשון שזמין לי בתל אביב בדרך כלל), משתדלת לרכז כמה שיותר הקרנות בכמה שיותר מקומות בארץ בזמן קצר והכי חשוב – עושה מזה חגיגה כאילו מינימום יצא שובר קופות של טרנטינו. עם גרפיקה, לוח הקרנות עם כל הקרנה - מהקטנה ביותר ועד הגדולה, פוסטים בכל הרשתות החברתיות ובתקווה גם קצת יח"צ (פונים עצמאית לכתבים אם לא עובדים עם משרד יח"צ. זה עולם שלם עם חוקים ופוליטיקות של מי מקבל מה קודם. לפני שאתם פועלים בדקו על זה היטב שלא תפסידו אייטמים בגלל התנהלות לא נכונה). גרפיקה אגב, יוצר אדם שלמד עיצוב גרפי, ולא האחיין שלכם שיודע לעבוד עם פוטושופ. הקפידו להראות טוב בכל מקום ובחרו 2-3 תמונות איקוניות שילכו עם הסרט ויזוהו עמו.
לוח הקרנות לקאבר פייסבוק - תמונת חייו | אוגוסט 2019. עיצוב: אדרבא
אמשיך עם הסרט האחרון של יונתן ניר ודני מנקין – "תמונת חייו".
הסרט מלווה את צלם הטבע (האגדי והנפלא) עמוס נחום, אל עבר השוט האחרון שהיה חסר לו באלבום – דוב קוטב שוחה מתחת למים. במהלך המסע מתגלה עברו של עמוס, שהסתבר (גם לו עצמו) שהוא הלום קרב.
הסרט החל את דרכו בפסטיבל דוקאביב האחרון, כסרט הפתיחה, שזה כמובן כבוד גדול, אבל ממש לא הפך את עבודת ההפצה לקלה יותר.
אני חוזרת אחורה כמה שנים, לשנת 2015, אז עבדתי עם דני מנקין על הסרט שלו "77:78 - על המפה", לקראת סיום העריכה, דני הודיע לי שהוא עוזב. מה עוזב, מגה עוזב. תוך שבועיים בערך עף מפה להגשים את החלום בלוס אנג'לס. אז.... "תסיימי את הסרט ואז תפיצי אותו טוב? יאללה ביי נהיה בקשר". ככה בערך זה התנהל. אם נשמע שיש ביקורת בדבריי, אז לא, מניחה שעל שיטתו של דני עוד יכתבו ספר.
בכל מקרה, נשארתי לבד עם הפקת פוסט שמעולם לא ניהלתי והפצה שלא הכרתי. למזלי הרב, את הסרט סיימנו כי עבדנו עם אנשי מקצוע מושלמים, שעזרו לי ולימדו אותי כל מה שצריך בסבלנות רבה.
אבל בכל הנוגע להפצה, לא כל כך היה לי עם מי להתייעץ. אז פשוט שלחתי מיילים למנהלי תוכן בסינמטקים שונים. איך הגעתי לאותם סינמטקים ומקומות אתם בטח שואלים. ראיתם את הלוח הקרנות ששמתי פה למעלה? נכנסתי לכל סרט שיצא באותה תקופה ובדקתי איפה הוא מוקרן ופניתי לכל המקומות. מכיוון שאף אחד לא טרח לענות לי (כי מי אני) ניסיתי לתפוס את כולם בטלפון (על אף שאני חושבת שלהרים טלפון בימינו זה מעשה אלים, אשמח להרחיב בנושא בהזדמנות). הראשון שענה לי היה נבות מסינמטק ירושלים. הוא לבטח לא זוכר, אבל הוא לימד אותי הכל בשיחה קצרה אחת שבה הוא הבין מהר מאד שאין אותי ואני צריכה הכוונה קלה.
זה הלך בערך ככה – תסגרי קודם תאריך בסינמטק תל אביב. סינמטקים סוגרים תוכנייה של החודש הבא עד ה- 15 לחודש לפני. אבל כדאי ליידע כמה חודשים מראש שיקחו בחשבון את הסרט. אה ואם את סוגרת בסינמטק את לא יכולה להיות בלב.
מי ידע שסרט שנמצא בסינמטק לא יכול להיות בלב? סוגרים תוכנייה כל כך קרוב לחודש הבא? קודם תל אביב??? וואו זה בערך כל מה שהייתי צריכה לדעת.
ובחזרה להווה.
האסטרטגיה שתכננו ל"תמונת חייו" בתרשים זרימה גרוע:
מאי 2019: הקרנת פתיחה של פסטיבל דוקאביב + פרמיירה חגיגית > תחילת יוני: יציאה מסחרית לאקרנים > יולי-אוגוסט: ריצה לאקדמיה > תאריך לא ידוע, עם כוונה לסיום ההקרנות המסחריות: שידור טלוויזיוני בהוט 8 | במקביל תוכננה היציאה של הסרט בעולם שהחלה ביולי. תכנית חמודה סך הכל.
ובמילים:
בתחילת אפריל ידענו שהסרט "תמונת חייו" יפתח את דוקאביב במאי. עבדנו חזק על יח"צ שכיוונו לאזור הקרנת הפתיחה והפרמיירה, לכן, החלטנו לצאת לאקרנים ביוני, מייד אחרי (בשביל להנות מאדי היח"צ).
אז כמו שלמדתי, פניתי קודם לפיני היקר מסינמטק תל אביב (עוד באפריל), שהפגיש אותי עם המציאות שבה משוריין מקום ביוני אך ורק לסרט הזוכה ולחביב הקהל בדוקאביב בלו"ז שלו. ושאין שום סיכוי להוציא סרט עד אוגוסט כי יש עשרות פסטיבלים בקיץ והתוכנייה מפוצצת עד אפס מקום. קיווינו מאד שנהיה אחד מן הסרטים הזוכים, אבל היינו צריכים להתחיל להכין תכנית גיבוי.
פניתי לכל הסינמטקים ומוסדות התרבות שבהם נהוג להקרין סרטים דוקומנטריים כשהם יוצאים, וראיתי שיהיה אפשר לסנכרן את היציאה של הסרט בבת אחת כמעט בכל הארץ ביולי. כל הארץ חוץ מתל אביב. פרט בעייתי. במיוחד לאור העובדה שהחלטנו להריץ את הסרט לאקדמיה, שם יולי הוא זמן קריטי של הצבעות, ומה לעשות, רוב אנשי האקדמיה גרים בתל אביב. אגב, האתגר האמיתי בלהריץ סרט לאקדמיה הוא לגרום לאנשי האקדמיה לראות אותו. וכשהם מופצצים בעשרות סרטים שיש להם איפה לראות ובחינם, זה אתגר לא פשוט.
דוקאביב 2019 - הקרנת הפתיחה של הפסטיבל. פעם לפני הקורונה כשאנשים נשמו אחד לייד השני.
ובכן, לא זכינו באחד הפרסים המיוחלים בדוקאביב. אז לא היה עבורנו מקום בסינמטק תל אביב עד אוגוסט. אבל מכיוון שהכנו מראש תכנית מגירה, לא היינו אבודים, רק היינו צריכים למצוא פתרון להקרנות בתל אביב ביולי, כי זה לא הגיוני לצאת בכל הארץ חוץ מתל אביב גם בלי קשר לאקדמיה.
אז בצעד חסר תקדים הצלחתי לסגור כמה הקרנות של הסרט בקולנוע לב תל אביב ביולי. פתחנו את ההקרנות לקהל הרחב ואנשי אקדמיה יכלו להכנס בחינם. כאלה אנחנו, מפנקים. אנשי האקדמיה לא ממש באו בהמוניהם, אבל הקהל, איך אומרים, נהר לבתי הקולנוע. אז הסרט יצא באופן רשמי בכל הארץ ביולי, עם סיבוב הקרנות טרום בכורה ומפגש עם הבמאי, שעזר להפיץ את הבשורה בדבר יציאת הסרט בחודש הבא.
אבל רגע, קבענו עם פיני מסינמטק תל אביב באוגוסט! בתחילת הפוסט הזכרתי את מה שנבות לימד אותי – לֹא תִּקְבַּע סֶרֶט בְּסִינֶמָטֶק תֵּל אָבִיב וּבְקוֹלְנוֹעַ לֵב בּוֹ"ז. מה עושים? איך יוצאים מהתסבוכת הנהדרת שיצרנו? למרבה התדהמה, גיליתי שלדבר עם בני אדם זה בדרך כלל הפתרון. הורדנו את הסרט מלב תל אביב בסוף יולי, ובתחילת אוגוסט הוא עבר לסינמטק תל אביב (והוקרן שם עד סוף דצמבר!). מה גם שבעקבות הפריצת דרך הצלחתי לסנכרן שהסרט יהיה גם בסינמטק ירושלים וגם בלב ירושלים בחודשים שונים, וכולם היו מרוצים.
בנוסף, בעקבות ההצלחה האדירה, ואני מניחה שזה גם קשור ליכולת שלי להתעלק על בן אדם ולא לשחרר, הסרט נכנס לתוכנייה של לב באופן רשמי החל מאוגוסט והופץ במקביל ברעננה, שוהם, עומר, אבן יהודה, סביון, ירושלים והרצליה(!). חלום.
בסך הכל הסרט עשה סיבוב של קצת יותר מ-100 הקרנות בכמעט 7 חודשים רצופים באקרנים בכל הארץ. בסופם, ובתיאום מופלא עם ערוץ 8, הסרט הוקרן בטלוויזיה.
מה יצא לפועל אל מול מה שתכננו בתרשים זרימה גרוע #2:
מאי 2019: הקרנת פתיחה של פסטיבל דוקאביב + פרמיירה חגיגית > יוני: סיבוב הקרנות טרום בכורה כהכנה ליציאה הרשמית ביולי > יולי-דצמבר: ריצה בקולנוע > סוף דצמבר: שידור טלוויזיוני בהוט 8 | במקביל הסרט הוקרן בפסטיבלים חשובים בעולם וזכה בפרסים.
#3 אז... מאיפה דה פאק מתחילים?!
*קבעו תאריך יציאה לסרט שלכם - רצוי להתחיל מתל אביב ולהתקדם משם לכל הכיוונים.
*סינמטקים קובעים את התוכנייה של החודש הבא כל 15 לחודש שלפני. רצוי לפנות אליהם כמה חודשים לפני בשביל לבדוק התכנות בחודש שאתם מתכננים לצאת.
*נסו לסנכרן תאריכים נוספים עם אותו תאריך ראשון שסגרתם.
*אם יוצא שמזמינים אתכם לאותה עיר - וודאו שהמקומות לא מתנגשים האחד עם השני (כמו סינמטק ולב תל אביב למשל).
*פרסמו בחגיגיות בכל מקום אפשרי כ-ל הקרנה.
*פנו לכתבים ומבקרים ונסו לארגן לעצמכם קצת יח"צ (לא לפני שבדקתם היטב איך עושים את זה בצורה נכונה).
*בחרו שפה אחידה לסרט שלכם - גרפיקה (שגרפיקאי יוצר) ומספר קטן של תמונות איקוניות.
*היו גמישים והתאימו את עצמכם למציאות בכל זמן נתון.
מוזמנים להגיב בתחתית הפוסט ולשאול שאלות. :)
Comments